18/3/13

 לד"ר דגנית סמואל היקרה!

רציתי להודות לך על הכול. קשה לי למצוא מילים שיתארו את גודל ההערכה שאני חשה כלפייך. ליווית אותי לאורך כל הדרך של ההיריון הלא פשוט שעברתי. הריון מאוחר, יחידני. מסע פיזי מאתגר לאורך תשעה חודשים. למזלי הרב, זכיתי לליווי הרפואי שלך.

כבר בתחילת הדרך, נתת לי תחושה שיש לי כתובת לפנות אליה, שיש מי שדואג לי ושאכפת לו מהבריאות שלי ושל העובר. המקצועיות שלך, החשיבה המהירה והיכולת לראות מעבר לקירות הגוף, נסכו בי תחושה של ביטחון. ידעתי שיש מי שלוקחת אחריות ושאני נמצאת בידיים הכי טובות שאפשר. גם מבחינה רפואית וגם מבחינה אישית. דאגת לי.

במהלך הדרך תמיד היית זמינה וקשובה, גם באמצע הלילה ידעת להוביל ולתת את התשובות הנכונות. בזכותך הרגשתי שאני לא לבד. כאימא יחידנית אין דבר חשוב מכך. לדעת שיש שם מישהו בשבילך גם כשהאוויר נגמר. גם כשקשה לנשום ולחץ הדם עולה…

והפסגה כמובן הייתה הלידה. היית שם איתי ובשבילי עם כל הלב. לקחת אותי יד ביד ודאגת לפרטים הכי קטנים, ברגישות מופלאה הצלחת לנסוך אוירה מרגשת ותחושה שאת לגמרי אתנו.

ורופאה משכמה ומעלה, שכמוה אפשר למצוא רק בספרים של פעם, כאשר רופא עיירה היה נוסע עם הסוס והעגלה. מכיר את התושבים ויודע על פה על תחלואיהם ומזורם. מקצוע הרפואה דורש יכולות רבות, רובן מנטליות ואינטלקטואליות. אולם אין בהן די להפוך אדם לרופא אם אין הוא בראשית אדם.

ובראשית היית אדם.

מאחלת לך את כל הטוב,

בהערכה רבה,

ט

וכל משפחת פ