מדוע מקובל לבצע דיקור מי שפיר?

דיקור מי שפיר היא בדיקה נפוצה בהריון שבמהלכה נשאבת כמות קטנה של מי שפיר המקיפים את העובר ונבדקת בדיקות  שונות. ( בדיקות גנטיות, ויראליות, בשלות ראות עובר, הערכת אנמיה בעובר ועוד ).

הבדיקה בוצעה לראשונה בשנת 1882 לצורך ניקוז מי שפיר עודפים ,ומשמשת מאז.

זו השיטה הכי נפוצה לאבחון פגמים כרומוזומליים וגנטיים אחרים.

הבדיקה אינה מוצעת באופן שגרתי לכל אישה בהריון משום שיש בה סיכון קטן להפלות.

בד"כ מציעים אותה כאשר יש סיכון מוגבר לפגם גנטי או כרומוזומלי :

גיל אימהי-מעל גיל 35, בשל עליה משמעותית בסיכון לתסמונת דאון.

ילד קודם עם מום מולד – הפרעה כרומוזומלית או מום מולד כמו למשל פגם במבנה מערכת העצבים.

בדיקת סקר מחשידה – רמת חלבון עוברי גבוהה מחשידה למום במערכת העצבים של העובר. רמה נמוכה מחשידה לתסמונת דאון.

היסטוריה משפחתית – כאשר יש סיכון מוגבר להעברת מחלה תורשתית – שני הורים בריאים נשאי CF למשל.

הבדיקה מתבצעת בד"כ סביב 16-20 שבועות אם כי ניתנת לביצוע מוקדם יותר ואף מאוחר יותר.

מתבצע ע"י החדרת מחט לתוך הרחם, בד"כ תחת הדרכת מכשיר אולטרא סאונד ושאיבת נוזל מי השפיר בכמות של סביב 20 סמ"ק, אשר נשלחת למעבדה לצורך תרבית ובדיקה של החומר הגנטי המופק מהתאים.

בעת ביצוע הבדיקה מרגישים דקירה קלה, לרוב לא מלווה בכאב משמעותי. אם חשים בכאב- בד"כ הדבר נובע מהתכווצות מקרית בו זמנית של הרחם.

ל1-2% מהנשים תיתכן תופעה של התכווצויות, דליפת מי שפיר קלה או הכתמה דמית שחולפות תוך 48 שעות.

זו למעשה הדרך להיות בטוחים שהעובר תקין מבחינה כרומוזומלית.

ב- 1:1000 מקרים, תיתכן תקלה של אבדן ההריון בעקבות הפעולה.

ניתן לשמור את החומר הגנטי המופק עד סוף ההיריון, ולהשתמש בו גם לברור הפרעות גנטיות נדירות אחרות בהמשך ההריון במידה ומתעורר החשד להפרעה התפתחותית חריגה.

שתי פנים להצלחת הבדיקה:

1.הקטע המקצועי. כדאי ללכת לרופא בכיר שעושה דיקורים כדבר שבשגרה ומנוסה.

2.הפן המשלים-חשוב שהבדיקה תבוצע ע"י גורם רפואי שסומכים עליו, משרה אווירת

   ביטחון ורוגע, אשר ניתן להתקשר אליו אחרי הפעולה לפי צורך או חשש.