אני חדשיים לאחר לידה ומניקה. באיזה אמצעי מניעה אני יכולה להשתמש?

מקובל  לחשוב שהנקה כשלעצמה מהווה אמצעי מניעה מפני הריון.

הנחה זו נכונה באופן חלקי בלבד, בנשים בתקופה הסמוכה ללידה, המניקות הנקה מלאה,

אולם לכל גינקולוג יש לא מעט מטופלות אשר למרות ההמלצות לאמצעי מניעה בעת ההנקה ,מנסות מזלן ובסופו של דבר נכנסות להריון בתקופה זו.

על מנת להימנע מהריון לא רצוי בתקופת ההנקה, מומלץ להיעזר באמצעי מניעה יעיל החל מהשלב בו מתחילים לקיים יחסי מין אחרי הלידה.

האמצעים העומדים לרשותך הנם מגוונים.

חלקם יעילים יותר וחלקם יעילים פחות אולם יחד עם הגורם המגן של ההנקה, ההגנה בדרך כלל מגיעה לרמות טובות.

1.אמצעים הורמונליים-קיימות גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד. גלולות אלה ניטלות באופן קבוע מידי יום ללא הפסקות בין החפיסות והן פועלות במספר מנגנונים להפחתת הפריון. ובמקביל אין הן משפיעות על כמות החלב או איכותו וכמות ההורמונים העוברת ליונק אינה משמעותית דיה כדי לגרום נזק כלשהו.

הגלולות הרגילות המכילות שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון אינן מתאימות לנשים המעוניינות להניק שכן הן גורמות לירידה בכמות החלב הנותרת ולירידה באיכותו . בעבר שימשו גלולות אלה כאמצעי להפסקת ההנקה והפסקת יצירת החלב בנשים שחפצו בכך.

אמצעי הורמונלי נוסף יכול להיות זריקת סיינה המוזרקת אחת ל-3 חדשים. יתרונה בתכיפות הנמוכה של הצורך בחידוש הטיפול וחסרונה דומה-במידה וקיימת אי התאמה למטופלת ,לוקח זמן רב  עד שהשפעת הזריקה תחלוף.

2.אמצעים מכאנייםקונדום הוא השכיח באמצעים המכאניים ויעילותו גבוה בשימוש זהיר ונכון. היעילות משתנה בקבוצות גיל שונות . בגילאים הצעירים יותר היעילות פחות לעומת זוגות מבוגרים יותר או ותיקים יותר.

קונדום בשימוש זהיר ,יחד עם הנקה יכולים לספק מניעת הריון ברמה גבוהה של הצלחה.

 אמצעי מכאני אחר היא הדיאפרגמה שהינה אמצעי מניעה חוצץ בין הזרע בנרתיק לבין צוואר הרחם. את הדיאפרגמה יש להתאים באמצעות בדיקת רופא ובנוסף לה יש להשתמש בקוטל זרע כדי להגביר את יעילותה ועדיין מספר הכישלונות של שיטה זו אינו זניח. חשוב שימוש נכון וזהיר תוך השארת הדיאפרגמה וקוטל הזרע בתוך הנרתיק מספר שעות גם לאחר יחסי המין .

3.התקן תוך רחמי- IUD –קיימים שלושה סוגי התקנים תוך רחמיים  היכולים לשמש כאמצעי מניעה בהנקה.

ההתקן הרגיל הוא ההתקן נושא הנחושת בצורת T המוכנס לרחם ויעיל בדרך כלל לתקופה של 5 שנים ויותר. יעילותו סביב 98%.

יתרונו-החדרה חד פעמית ללא צורך ב"התעסקות " יומיומית. חסרונו-לחלק מהנשים עלול התקן זה לגרום לווסתות חזקות מהרגיל עד כדי דימומים המובילים לאנמיה וצורך בהוצאת ההתקן. רוב הנשים ייהנו מהשימוש בהתקן זה .קיימים מיתוסים רבים לגבי הסיכון שבשימוש באמצעי זה וכאן אולי המקום לנפצם.

בעבר הרחוק נהגו להשתמש בהתקנים מסוג אחר שגרמו לריבוי זיהומים תוך רחמיים ובעקבותיהם הפרעות פריון קשות והריונות חוץ רחמיים רבים. התקנים אלה הוצאו משימוש ונכון להיום על פי כל המאמרים האחרונים , ההתקנים הנמצאים בשימוש כיום, לא נמצאו כפוגעים בפריון או מגבירים שכיחות הריונות חוץ רחמיים אלא ההפך הוא הנכון .הבעיות העלולות להתעורר בהחדרת התקנים בכלל, הן דלקת בעת החדרת ההתקן הניתנת בדרך כלל למניעה על ידי ניקוי קפדני של פתח צוואר הרחם לפני החדרת ההתקן, וחדירה לאיברים סמוכים-גם היא לא תופעה שכיחה.

התקן נוסף הנמצא בשימוש הולך וגובר הוא המירנה –MIRENA–התקן תוך רחמי הנושא קפסולת פרוגסטרון שמשתחרר בשחרור איטי על פני 5 שנים לפחות, עם השפעה שעיקרה מקומית על רירית הרחם, עם ספיגה מזערית למחזור הדם. יעילותו גבוהה ביותר. יתרונו הגדול הוא בהפחתת כמויות הוסת במידה ניכרת עד כדי היעדר וסת לעיתים לתקופות ארוכות מבלי לפגוע בבריאותה של המטופלת –נוח מאד ואף חסכוני מבחינת שימוש בטמפונים ופדים.

 כדאי שתשקלי פעמיים באם להשתשמש בהתקן זה באם סבלת מתופעות לוואי קשות עם גלולות שכן בהחלט יתכן שתגיבי בצורה דומה גם להתקן זה.

התקן נוסף הוא הגיינפיקס-GYNEFIX, שהינו התקן המבוסס על חוט אותו מחדירים לדופן הרחם ועליו פיסות נחושת בדומה להתקן ה T. מנגנון הפעולה דומה אלא שבהתקן זה כמויות הוסת בד"כ לא מתגברות. יעילותו היא של      כ-98%.

4.קיימות פתילות המכילות חמר קוטל זרע שניתן להחדירן לנרתיק 15-30 דקות  לפני קיום יחסי מין על מנת למנוע הריון. רמת בטיחותן אינה מוחלטת ובמקרה של הריון תוך שימוש  בפתילות אלה ,מומלץ להתייעץ עם טרטולוג לגבי השפעת החומר על בריאות העובר.

לסיכום, קיימים לרשותך אמצעים שונים ומגוונים למניעת הריון בזמן הנקה והיכולת לבחור את המתאים מכולם נתונה בידיך בהתאם לאורח חייך, אופייך, הרגליך המיניים, אמונותיך ובשילוב עם נתוניך הגופניים והמלצות הרופא/ה המטפל/ת שלך.